PDF להורדה

הזדמנויות השקעה בפרויקטים סולאריים – יולי 2017

שנה: 2017

מספר החוזר: 65.2017


על פי החלטות ממשלת ישראל, היעד לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד סוף שנת 2020, עומד על שיעור של 10% מצריכת החשמל במשק ושיעור של  17% עד שנת 2030. נכון להיום, על פי פרסומי רשות החשמל, עומד ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת על שיעור של כ-3% בלבד מהצריכה.

כדי לעמוד ביעדי הממשלה פרסמה רשות החשמל מכסות נוספות של אנרגיה סולארית בהספק מותקן של עד כ-1,500 MWp, בהקצאות של מכרזים תעריפים ובמודל של ייצור עצמי. המכרז התעריפי הראשון נסגר ברבעון הראשון בשנת 2017 בכמות של 234 MWp, ובתעריף הזנה לרשת של 19.9 אגורות לקוט"ש. כ-30% מהקרקעות במכרז היו של קיבוצים והשאר קרקעות במושבים.

פרויקטים גדולים לרשת החלוקה ו/או ההולכה

קיבוצים ומושבים רבים נמצאים כיום בתהליכי בחינה של פיתוח מערכות קרקעיות גדולות בהקצאה התחרותית, על גבי שטחים חקלאיים. פרויקטים אלו יכולים להיות בהספק יחסית קטן (עד 4 MWp) בשטחי מבני משק, ולעלות לכדי 10 MWp על גבי שטחי חקלאות (כ-120 דונם) בחיבור לרשת החלוקה ופרויקטים בהספק גדול מ-15 MWp, בחיבור לרשת ההולכה.

כיוון שהפרויקטים הקרקעיים הינם במסגרת מכסות הניתנות במכרז תעריפי, תכנון הפרויקט וקביעת התעריף להגשה במכרז נקבע לפי התרשים שלהלן:

הכנסות הפרויקט = {כמות קוט"ש * תעריף הזנה במכרז}
השקעות הוניות והוצאות תפעול
תשלומים ליזם
תוצאות הפרויקט תזרים מזומן NPV- IRR – ROE

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כיוון שעלויות ההקמה והתפעול הינן עלויות שוק, אז ככל שמשלמים יותר לבעל הקרקע או ליזם, כך האפשרות להגיש למכרז תעריף תחרותי, שישאיר פרויקט בתשואה מוגדרת, קטנה וכך גם ההסתברות לזכות במכרז.

בעת בחינת התקשרות עם יזמים יש לבחון את כל מרכיבי הפרויקט כך שבעל הקרקע יקבל את התמורה המרבית בהתייחס לסיכוני הייזום שהוא מוכן לקחת על עצמו ובהתייחס לתוצאות התשואה של הפרויקט כולו, תעריף ההזנה לרשת הנגזר מכך והסיכוי לזכות בתעריף זה במכסה במכרז.

אנו סבורים, שהפרויקטים הסולאריים על גבי שטחים פתוחים, הינם כלכליים, ומספקים תשואה לדונם טובה משמעותית מרוב ענפי החקלאות וברמת סיכון נמוכה משמעותית.

בכדי להגיע להסכמים נכונים עם שותף/יזם שיפתח את הפרויקט, אנו ממליצים להגדיר את רמת הסיכון, שבעל הקרקע מוכן לקחת על עצמו, ובהתאם לכך להתקשר בהסכם מתאים, אשר יביא בחשבון את כל מרכיבי העסקה, יספק לבעל הקרקע את התקבול המיטבי בהתאם לסיכון, ובהתייחס לסיכויי הזכייה במכרז.

בשביל לקבל החלטה אנו ממליצים לבחון את המודל העסקי של הפרויקט בעיני היזם ובעיני בעל הקרקע, לנתח את התרחישים השונים האפשריים והשפעתם על התמורה לבעל הקרקע, ליזם השותף וההסתברות לזכות במכרז.

ייצור עצמי – מונה נטו

ברצוננו להפנות את תשומת הלב לפוטנציאל הניכר בהקמת מערכות חדשות או הרחבת כושר ייצור עצמי במערכות מונה נטו.

  • המשך ירידת עלויות ההשקעה בפרויקט סולארי בכ-15% בשנה האחרונה, לצד עליית תעריף החשמל בשיעור של כ-5% בינואר 2017, מעלה משמעותית את הכדאיות הכלכלית בפרויקט מונה נטו.
  • כיום, במכרז התעריפי הראשון, נקבע תעריף הזנה לרשת של 19.9 אגורות לקוט"ש, כאשר התעריף הממוצע הנחסך לצרכן כתוצאה מייצור עצמי (להשקעה ל-KWp) הינו בין 35 ל-45 אגורות לקוט"ש.
  • על פי חישובינו, תשואה להשקעה של קיבוץ, שהינו מחלק חשמל ורוכש חשמל מוזל מיצרן פרטי (יח"פ), הינה כ- 12%-15% ותשואה להון גבוהה מ-20%. התשואה להשקעה, לקיבוצים שהינם צרכני מתח נמוך (כ-40 קיבוצים בתנועה הקיבוצית) – יכולה להגיע לכ-20%, ותשואה להון של מעל 30%.
  • הסיכון בפרויקט מונה נטו הינו יחסית קטן (כיוון שצריכת החשמל בקיבוצים הינה יחסית קבועה לשנים רבות), ועל כן הפרויקטים זוכים למימון מהמערכת הבנקאית ומגורמי מימון נוספים.
  • על פי הערכותינו כ-70% מהקיבוצים כבר השתלבו בייצור עצמי של חשמל, אולם במרבית הקיבוצים יש עדיין אפשרויות להרחבת הפרויקטים בתשואה נאה.

 

לצורך הגדרת יכולת הייצור העצמי בקיבוץ, יש לנתח את צריכת החשמל השעתית לאורך שנה שלמה, אל מול היצור השעתי של המערכת הסולארית, וכן תוך התייחסות לפוטנציאל לצמיחה דמוגרפית והגדלת צריכת החשמל.

בהתאם לניתוח זה ניתן לבצע אופטימיזציה לכדאיות הכלכלית של ייצור חשמל עצמי.

אנו מלווים קיבוצים ומושבים רבים בתהליכי הניתוח הכלכלי של פרויקטים סולאריים קרקעיים ובכלל זה ליווי תהליכי ההתקשרות עם יזמים בפרויקט, תוך בחינה השוואתית של כל ההצעות המסחריות שהוצגו לבעל הקרקע ובחירה ביזם המתאים ביותר בנסיבות העניין, וכן בתהליכי ניתוח אופטימיזציה של ייצור סולארי אל מול צריכה, בהתבסס על מודל מחשובי הבוחן  את צריכת החשמל את מול הייצור הסולארי במהלך כל 8,760 השעות בשנה שלמה.

 

 

 

בדבר הבהרות נוספות בנושאי אנרגיה וחלוקת חשמל ניתן לפנות לרו"ח אלון ראובני, בטלפון:

052-4771747 או בדוא"ל  alonr@mbtcpa.co.il

 

דילוג לתוכן