PDF להורדה

השינויים במיסוי הקיבוצים בחוק ההתייעלות הכלכלית

שנה: 2017

מספר החוזר: 4.2017


ב-29 בדצמבר 2016 פורסם ברשומות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), תשע”ז-2016, במסגרתו נכלל פרק מיסוי הקיבוצים.

החוק החדש מכביד מאוד את נטל המס על הקיבוצים, אולם, הודות לעבודה מאומצת של צוות הפעולה המשותף (צוות פעולה שהקמנו, שכלל יועצים מקצועיים, מומחים בתחומם, אשר פעל הן במישור הפוליטי והן במישור המשפטי, בראשות התנועות והארגונים), נוסח חוק משופר לאין שיעור, בהשוואה לנקודה בה נפתח המשא ומתן עם רשות המסים וכפי שעבר בקריאה הראשונה בכנסת[1].

עיקרי השינויים הנכללים בפרק מיסוי הקיבוצים:

קיבוץ מתחדש

הוסכם לבסס את מיסוי הקיבוץ המתחדש על מיסוי שותפויות.

סעיף 63 לפקודת מס הכנסה קובע את שיטת המס שתחול על שותפות, כמפורט בזאת:

“63.(א) הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בעסק פלוני או במשלח יד פלוני עוסקים שני בני-אדם או יותר יחד – (1) יראו את החלק שכל שותף זכאי לו בשנת המס מהכנסת השותפות – והיא תתברר בהתאם להוראות פקודה זו – כהכנסתו של אותו שותף …”

לפיכך, בדומה לשותפות, קיבוץ ישלם מס בסכום השווה לסך כל המס שחבריו היו חייבים לשלם, אילו הייתה כל הכנסתו החייבת מתחלקת ביניהם, בהתאם לחלק שכל חבר זכאי לו בשנת המס מהכנסת הקיבוץ (עד כה ההכנסה החייבת הייתה מחולקת לחברים באופן שוויוני).

לצד זאת, הוסכם על חלופה נוספת – קיבוץ שיבקש יוכל להפוך את חבריו לשכירים ולשלם את המס כניכוי במקור – תוך הכרה בסכומים אותם יידרש החבר להעביר לקופת הקיבוץ בגין תקנות 2 ו-3 לתקנות הערבות ההדדית[2].

קיבוץ שיתופי

ללא שינוי מהותי בשיטת חישוב מס ההכנסה על ההכנסה החייבת בקיבוץ השיתופי.

סיווג הקיבוץ ייקבע בהתאם לסיווגו אצל רשם האגודות השיתופיות.

תחולת החוק – החל מיום 1 בינואר 2017.

להלן פירוט עיקרי השינויים שחלו במיסוי הקיבוצים:

“חבר” בקיבוץ שיתופי – יחיד שעל פי תקנון הקיבוץ חלו לגביו חובות וזכויות חבר קיבוץ, בגמר שנת המס, לרבות מעמד חברות.

“חבר” בקיבוץ מתחדש – יחיד כאמור שמלאו לו 21 שנים, למעט חבר בעצמאות כלכלית.

 

מיסוי קיבוץ מתחדש

מיסוי הקיבוץ המתחדש ייעשה באחד משני המסלולים – על פי בחירת הקיבוץ:

מסלול א –  מיסוי בהתאם לסעיף 60א

  • הכנסת הקיבוץ החייבת במס תכלול את כלל ההכנסות החייבות במס, שהופקו על ידי חבר הקיבוץ שלא מעבודתו בקיבוץ, כולל חלק ההכנסה שפטור ממס אצל יחיד ואשר לא הועבר לחבר הקיבוץ, שהפיק הכנסה זו.
  • תקציב שניתן לחבר במסגרת שומת הקיבוץ.
  • מההכנסה החייבת של הקיבוץ יופחתו ניכויים לקופות גמל, קרנות השתלמות וביטוחי חיים, שהופרשו על פי דין.
  • בהכנסתו של חבר שלא דווחה לקיבוץ – לא יובאו בחשבון שיעורי המס ונקודות הזיכוי, אשר נלקחו לצורך חישוב שומת הקיבוץ.
  • חבר קיבוץ, שאלמלא היה חבר הקיבוץ – היה חייב לנהל פנקסי חשבונות ולהגיש דוח – חישוב המס ותשלומו בגין תקציב החבר והכנסתו, שדיווח לקיבוץ, ייעשו במסגרת שומת הקיבוץ.
  • חבר קיבוץ, אשר לא דיווח לקיבוץ על מלוא הכנסותיו – יהיה חייב בהגשת דוח לפקיד השומה, על מלוא הכנסותיו, לרבות החלק המיוחס לו ביתרת הכנסתו החייבת של הקיבוץ וחלקו ברווחים החייבים במס בשנת המס על ידי הקיבוץ. לצורך חישוב יתרת החיוב במס יובא בחשבון המס ששולם בגין הכנסת החבר.
  • מיסוי סך ההכנסה החייבת: קיבוץ מתחדש ישלם מס השווה לסך כל המס שחבריו היו חייבים לשלם, אילו הכנסתו החייבת של הקיבוץ היתה מיוחסת לחברי הקיבוץ, בהתאם להוראות הבאות:
  • לכל אחד מחברי הקיבוץ ייוחס תקציבו המגולם[3], בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה.
  • יתרת הכנסתו החייבת של הקיבוץ (סך ההכנסה החייבת בניכוי סך כל תקציבי החבר המגולמים), לרבות הפסדים, תיוחס לכל אחד מחברי הקיבוץ בחלקים שווים.
  • על הקיבוץ להגיש דוח לפקיד השומה, כולל הצהרה בטופס שיקבע מנהל רשות המסים, הכוללת את שמותיהם ומענם של חברי הקיבוץ ואת החלק לו זכאי כל אחד מהם בהכנסת הקיבוץ, על פי מקורות ההכנסה ואת שיעור המס המיוחס לכל אחד מהם.
  • במקרה בו הקיבוץ יחסיר בהצהרה, פרטים לגבי חבר פלוני והמצויים בידיעתו של הקיבוץ – יראו אותו כמי שחייב בתשלום המס המרבי, על חלקו של אותו חבר ביתרת הכנסתו החייבת של הקיבוץ ובתוספת הרווחים החייבים במס, ששולמו לחבר באותה שנה.

 

  • במידה והקיבוץ יטען, כי לא ידע על כך שההצהרה שהגיש לפקיד השומה לא כללה את מלוא הפרטים הנדרשים – עליו הראייה.

מסלול ב – מיסוי בהתאם לסעיף 60ב

יודגש, כי מסלול זה הינו רלבנטי רק לקיבוצים שיבקשו להיכלל במסלול זה.

הקיבוץ יכול לבקש להיות נישום בהתאם למתווה המוצע בסעיף זה, על פי החלטת האסיפה הכללית וניתנה הסכמתם בכתב של רוב חברי הקיבוץ.

קיבוץ שיבחר במסלול זה והודיע על החלטתו לפקיד השומה – לא יהיה רשאי לחזור בו מההחלטה.

  • החבר יהיה הנישום על הכנסתו ולא הקיבוץ.
  • תשלומים שהקיבוץ שילם לחבר, בשל עבודה או שירות – ייחשבו כהכנסה מעבודה או מקצבה, לפי העניין, והקיבוץ יהיה האחראי לניכוי במקור מהכנסה זו.
  • מהכנסתו החייבת של חבר הקיבוץ יופחתו סכומים, שהחבר שילם לקיבוץ (נדרש לכך אישור הקיבוץ), בהתאם לתקנות הערבות ההדדית.
  • על הקיבוץ להגיש דוח לפקיד השומה על הכנסות שמקורן בנכסיו כולל הצהרה בטופס שיקבע מנהל רשות המסים.
  • לא כללה ההצהרה שהוגשה את מלוא הפרטים הנדרשים לגבי חבר פלוני – יראו את הקיבוץ כמי שחייב בתשלום המס המרבי, שחל על יחיד, על הכנסתו מנכסי הקיבוץ.
  • בקביעת שיעור המס על הכנסה שמקורה בנכסי הקיבוץ – יובאו בחשבון הכנסת החבר וחלק הכנסת הקיבוץ המיוחס לחבר, ופטורים וזיכויים אישיים להם החבר זכאי (בתנאי שלא הובאו בחשבון בשומתו האישית). הקיבוץ ישלם את המס בגין יתרת הרווח שלא חולקה לחברים, לפי המס השולי של כל חבר.
  • באם יתברר, כי המס על חלק מהכנסות הקיבוץ מנכסיו, שיוחסו לחבר כלשהו, לא תאם את נתוני האמת לגבי הכנסתו – תתוקן שומת החבר בהתאם.

מיסוי קיבוץ שיתופי

אין שינוי מהותי בשיטת חישוב מס ההכנסה על ההכנסה החייבת של קיבוץ שיתופי.

מיסוי קיבוץ עירוני

מנהל רשות המסים רשאי להחליט, כי קיבוץ עירוני וחבריו ימוסו כמו קיבוץ שיתופי – באם דרכי הנהלת עסקי הקיבוץ מתנהלים כמו בקיבוץ שיתופי.

 

בדבר שאלות נוספות ניתן לפנות לרו”ח יוסי שלם, בטלפון: 03-6382845

yosys@mbtcpa.co.il

[1]  ראו חוזרינו 90/16, 68/16 ו-67/16.

[2]  תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס”ו-2005.

[3]  תקציב מגולם – מורכב מ:

א.  סכומים שקיבל חבר קיבוץ, או שקיבל קרובו שאינו חבר קיבוץ – כולל כל טובת הנאה החייבת במס, אשר ניתנו לו על ידי מעבידו או על ידי הקיבוץ, מלבד טובת הנאה הניתנת לכלל חברי הקיבוץ ולמעט סכומים פטורים ממס אצל יחיד – אשר התקבלו על ידי החבר.

ב.  דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות שהחבר היה מתחייב בהם בגין רכיבי התקציב המגולם.

ג.  סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שיוותר לו תקציב חבר, כאילו היתה זו הכנסתו היחידה.

תפריט
דילוג לתוכן