ברצוננו לעדכנכם בפסיקת בית המשפט השלום[1] הקובעת, שהמועצה האזורית רשאית להאציל לוועד המקומי מסמכויותיה, כולל בתחום השמירה, ובמקרה כזה רשאי הוועד המקומי לגבות היטל שמירה מבעלי הנכסים בשטחו.
להלן עיקרי פסק הדין:
בהתאם לחוק עזר של המועצה האזורית מטה יהודה, הקובע את מתכונת השמירה המתחייבת – על מחזיקי הנכסים בתחום המועצה לשלם היטל שירותי שמירה.
המועצה האזורית האצילה מתפקידיה וסמכויותיה לוועד המקומי צור הדסה, וזאת בין היתר, בתחום השמירה והביטחון. מתוקף החלטה זו גבה הוועד המקומי היטל שמירה ממחזיקי הנכסים ביישוב.
אחד ממחזיקי הנכסים ביישוב לא שילם במלואו את היטל שירותי השמירה, שהיה עליו לשלם, בטענה כי אין בסמכות הוועד לגבות שירותי שמירה, וכי סמכות זו מסורה רק למועצה האזורית, וכמו כן, הוועד סיפק שירותי שמירה חלקיים בלבד.
לטענת היישוב, מתכונת השמירה המסופקת על ידי הוועד המקומי תואמת לחוק העזר, גובשה על ידי המועצה האזורית, ומתבצעת בפועל באישורה ובהסכמתה המלאה. גם אם למחזיק הנכס יש טענות בדבר טיב השמירה, היקפה או איכותה, הרי שאין בכך כדי לאפשר לו להימנע מתשלום היטל השמירה, שכן היטל השמירה אינו "מחיר" יחסי לשווי השירות שניתן, אלא היטל המשתלם מתוך זיקה בלבד לשירות הניתן לאזרח. כל עוד מסופקים שירותי השמירה, הרי שאין בכך כדי לפטור מתשלום.
בית המשפט פסק, כי היות וסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות (נוסח חדש), מכיר באפשרות כינון ועדים מקומיים, אשר תהיה להם סמכות להטיל על נכסים או אנשים, שבאזור שיפוטם ארנונה, היטלים, אגרות ודמי השתתפות, וסעיף 132 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958, מקנה למועצה האזורית זכות להאציל לוועד המקומי מתפקידיה וסמכויותיה, המנויות בסעיף 63 לצו, והכוללות סמכויות בתחום השמירה והביטחון – ובמקרה הנדון הסמכות לגבות היטל בגין שירותי שמירה קבועה בסעיף 5 לחוק עזר של המועצה האזורית (שירותי שמירה), תש"ע-2010 – הרי שלוועד המקומי הסמכות לגבות את היטל השמירה.
כמו כן, נקבע שכל עוד מסופקים רוב שירותי השמירה הנדרשים, די בכך לקבוע, כי מתקיימת זיקה בין ההיטל הנגבה לשירות אותו מספק התובע על מנת שתקום זכותו של הוועד לגבות את ההיטל.
בדבר שאלות נוספות ניתן לפנות לרו"ח אסנת כהן, בטלפון: 03-6382800
osnat@britcpa.co.il
[1] תאמ (שלום י-ם) 32501/04/14 וועד מקומי צור הדסה נ' הכהן