ברצוננו לעדכנכם כי בית המשפט העליון[1] חזר וקבע, כי בערעור על פסקי רשם האגודות השיתופיות התערבותו תהיה מצומצמת למקרים חריגים, בהם החלטת הרשם לוקה בטעות משפטית מהותית או כאשר מתקיימות נסיבות יוצאות דופן אחרות, בהן שיקולי הצדק מחייבים את התיקון.
להלן עיקרי פסק הדין:
המשפחה המערערת רכשה זכויות בנחלה חקלאית ביישוב המאוגד כאגודה שיתופית. מספר שנים לאחר מכן, התברר למשפחה כי מכירת נחלה דומה לשלהם בוצעה במועד סמוך למועד בו רכשו את הנחלה, בסכום נמוך באופן משמעותי.
בוררת, שמונתה מטעם רשם האגודות השיתופיות, קבעה כי על התביעה חלה התיישנות היות ומדובר בתביעה על אירוע שהתרחש 14 שנה טרום הגשת התביעה, ובשנים שלאחר חתימת ההסכם היה באפשרות המשפחה לברר את פרטי העסקה בנחלה הנוספת. כמו כן, נקבע שהיות והמשפחה לא היתה חברת האגודה בעת חתימת זיכרון הדברים עם האגודה – לא נוצרה הפליה בין חברי האגודה.
המשפחה פנתה לרשם האגודות השיתופיות בבקשה לבטל את פסק דינה של הבוררת, בטענות שונות. עוזרת הרשם שדנה בבקשה דחתה את העתירה.
המשפחה ערערה לבג"צ, אך זה שנה והדגיש, כי לא בנקל יתערב בהחלטותיו של רשם האגודות השיתופיות וכי התערבותו מצומצמת למקרים חריגים, בהם ההחלטה לוקה בטעות משפטית מהותית או כאשר מתקיימות נסיבות יוצאות דופן אחרות, בהן שיקולי הצדק מחייבים את תיקון ההחלטה. לפיכך, בג"צ דחה את ערעור המשפחה.
[1] בגצ (עליון) 6148/15 דן כהנא נגד רשם האגודות השיתופיות, גבעת שפירא – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ.