PDF להורדה

כהונת יו"ר משותף לוועד המקומי ולאגודה הקהילתית – עלולה להוות ניגוד עניינים

שנה: 2015

מספר החוזר: 32.2015


ברצוננו לעדכנכם בהחלטת הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות[1], הקובעת, כי כהונה מקבילה כיו"ר הוועד המקומי והאגודה הקהילתית עלולה להוות מצב של ניגוד עניינים מוסדי. מצב בו אדם אחד עומד בראשם של שני גופים, שאחד מהם לקוח והשני ספק שירותים מרכזי, ושאין ביניהם זהות אינטרסים מלאה, הוא מצב מובהק של ניגוד עניינים.

לפיכך, על העומד בראש גופים אלו לבחור באיזה גוף הוא מעוניין להמשיך לכהן ולעזוב את תפקידו השני.

להלן עיקרי הנסיבות וההחלטה:

תושב היישוב פנה לוועדה בטענה, שכהונתו של יו"ר הוועד המקומי גם כיו"ר האגודה הקהילתית מהווה ניגוד עניינים – היות ונחתם הסכם בין הוועד המקומי לאגודה הקהילתית, בדבר אספקת שירותים.

לדעת היועץ המשפטי של המועצה האזורית – היות והאינטרסים של הוועד המקומי והאגודה הקהילתית משותפים ברובם, אין במצב הנ"ל חשש לניגוד עניינים, בייחוד לאור העובדה שנושא התפקידים אינו נושא בגין כך ברווח אישי.

לדעת היועץ המשפטי של הוועד המקומי והאגודה הקהילתית – אין יחסי כפיפות בין הוועד המקומי לבין האגודה הקהילתית. וכן, הוועד המקומי והאגודה פועלים לצורך אותה מטרה – מתן שירותים לכלל תושבי היישוב, תקציביהם נפרדים, וכן החקיקה מתירה זהות פרסונלית במקרה של זהות ועדים בין הוועד המקומי לאגודה החקלאית.

הוועדה החליטה, כי יושב הראש נמצא במצב של ניגוד עניינים, מהסיבות הבאות:

ביצועו של ההסכם עלול לגרום למחלוקות בין הוועד המקומי לבין האגודה הקהילתית, ביחס לסוג השירותים הניתנים, היקפם, טיבם, גובה התשלום ועוד.

כמו כן, עלות אספקת השירותים אינה מצוינת בהסכם, מה שמעלה חשש כי עקב ניגוד העניינים, הוועד המקומי אינו מקבל החלטות בעניין ומשאיר זאת לשיקול דעתה הבלעדי של האגודה הקהילתית.

הובהר, כי המצב המתואר בחוות הדעת אינו מעלה חשש לניגוד עניינים אישי, אלא לניגוד עניינים מוסדי בלבד.

יודגש, כי הוועדה אינה גוף חוקר או מבקר. היא הוקמה על מנת לסייע לנבחרי הציבור לפעול כדין, ולפיכך היא דנה, ככלל, רק בשאלות משפטיות שיש בהן הנחיה לעתיד כיצד לנהוג.

 

בדבר שאלות נוספות ניתן לפנות לרו"ח אסנת כהן, בטלפון: 03-6382800

osnat@britcpa.co.il

[1]     הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות, משרד המשפטים פניה מס' 1985, ה-3 בפברואר 2015.

תפריט
דילוג לתוכן