ברצוננו לעדכנכם, כי לאחרונה ניתנו שני פסקי דין בעניין זכאות חברה להטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון.
פסק דין טיפיקון בע"מ[1]
לטענת פקיד השומה, היות וחברת טיפיקון בע"מ עוסקת רק במתן שירותי פיתוח תוכנה ללקוחות שונים ואינה מייצרת תוכנה כמוצר עצמאי – היא אינה זכאית להטבות מס הניתנות לפי החוק לעידוד השקעות הון.
בית המשפט קבע, שהחברה עוסקת במתן שירותים ואינה עוסקת בייצור מוצרי תוכנה משל עצמה וכי החברה לא הרימה את נטל הראיה המונח על כתפיה להוכיח כי היא מקיימת "מפעל תעשייתי".
לפיכך, הכנסות החברה אינן נכללות בגדר אחת מהקטגוריות של "הכנסה מועדפת", שכן הכנסותיה אינן הכנסות ממכירת מוצרים משל עצמה שיוצרו במפעלה, אינן הכנסות ממתן זכות לשימוש בידע או בתוכנה שפותחו במפעלה או הכנסה מתמלוגים, שהתקבלו ממתן זכות שימוש כאמור, ואף אינה הכנסה ממחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ.
בית המשפט הדגיש, כי החברה אינה מייצרת מוצר מסוים שבבעלותה (כגון תוכנה מסוימת אשר אותה או את זכויות השימוש בה היא מוכרת או מעניקה רישיונות שימוש בה), וכי אילו פני הדברים היו כך, הרי שאמנם ניתן היה לקבוע, כי מדובר ב"פעילות ייצורית" וב"הכנסה מועדפת", שכן כתוצאה מהפעילות היה נוצר "יש מוחשי וממשי חדש" בידיה.
מהסכמי השירותים של החברה עולה, שהיא מספקת שירות לפי דרישת הלקוח וכי למעשה המוצר (התוכנה על כל זכויות הקניין הרוחני בה) אינה שייכת לחברה אלא ללקוחותיה.
עוד הוסיף בית המשפט, כי מספר העובדים אינו צריך להוות אינדיקציה בלעדית או מרכזית לקיומו של "מפעל" ויש לבחון כל מקרה לגופו בהקשר זה, לפי תחום הפעילות של המפעל והיקפי הייצור. אך עם זאת, שורת ההיגיון והשכל הישר מובילים למסקנה, כי גם אם בתחילת פעילותו של מפעל יש מספר מועט של עובדים ולאחר תקופה גדל מספר העובדים, הרי שבסופו של דבר קיימת "ישורת תעסוקתית" המקבעת את מספר העובדים למספר קבוע פחות או יותר לצורך קיום פעילות ייצורית במסגרת של "מפעל תעשייתי".
פסק דין ויסינק סירקיטס בע"מ[2]
חברת ויסינק סירקיטס בע"מ עסקה בפיתוח כלים ומתן ייעוץ בתחום האלקטרוניקה וצ'יפ דיזיין. הפעילות בוצעה מביתם הפרטי של בעלי המניות. החברה לא העסיקה עובדים בשנות המס שבמחלוקת, זולת בעלי המניות וזולת תשלום בסך 5,000 ש"ח בגין חודשיים עבודה עבור ניתוח מקצועי למוצר בתחום הסטטיסטיקה. כל העבודה בוצעה על ידי שלושת בעלי המניות, אשר לא עבדו במשרה מלאה, אלא באחוזי משרה נמוכים, וכן עבדו במקומות נוספים, שהיו עיקר עיסוקם בשנות המס. בנוסף, עיקר העבודה הייצורית בוצעה על ידי קבלני משנה.
פקיד השומה טען, שהחברה אינה זכאית להטבות המס לפי החוק לעידוד השקעות הון, מאחר ופעילותה הייצורית בוצעה על-ידי קבלני משנה ולא על ידי עובדים המועסקים על ידה, ועל כן לא מתקיים התנאי הקובע בעלות על מפעל תעשייתי.
בית המשפט קבע, כי לצורך הוכחת הזכאות להטבות, על פי החוק לעידוד השקעות הון, יש להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: בעלות במפעל תעשייתי ופעילות ייצורית כפעילות העיקרית.
בית המשפט ציין, שאכן בתחומים רבים, ובכלל זאת בתחום התעשייה, חלות תמורות, והגמישות שהביעה הפסיקה ביחס להגדרת "מפעל תעשייתי" יכול שתהא גם בנוגע למספר המועסקים. ואולם, אין בכך בכדי ללמד, כי חברה, אשר אינה מעסיקה עובדים כלל, תיחשב בעלת מפעל תעשייתי ותהא זכאית להטבות, אשר ניתנות למפעל כאמור בהתאם לחוק. עוד ציין בית המשפט, כי אדם יחיד העובד בביתו, ומפתח תוכנה אותה הוא מוכר, אינו נחשב למפעל תעשייתי ועניינה של החברה אינו שונה מהותית ממקרה כזה.
לסיכומו של עניין נקבע, כי בהתאם לנתונים הבאים החברה לא קיימה את התנאים הקבועים בחוק והיא אינה זכאית להטבות מכוחו:
- לחברה לא היו מועסקים כלל ואף בעלי מניותיה, שעל פי הנטען ביצעו את הפעילות הייצורית לא היו מועסקים שלה (הם עבדו במקומות אחרים במשרה מלאה ועבדו במקביל על פיתוח התוכנה);
- כתובתה הרשומה הייתה בית מגורים עליו שולמה ארנונה בהתאם וממילא פעולת הייצור לא בוצעה דווקא שם.
- החברה לא הוכיחה כי בבעלותה מכונות וציוד בהם השתמשה לצורך הייצור.
בדבר פרטים נוספים ניתן לפנות ל:
רו"ח (משפטן) אייל לבנת, בטלפון: 052-3632125, eyal@mbtcpa.co.il
רו"ח אבי אלמגור, בטלפון 052-3287049, avim@mbtcpa.co.il
[1] ע"מ 52139-07-17 טיפיקון בע"מ נ' פקיד שומה חיפה
[2] ע"מ 45987-06-16 ויסינק סירקיטס בע"מ נ' פקיד שומה עפולה