דגשים לעניין הפרדה / איחוד מפעלים לצורך קבלת הטבות מכוח החוק לעידוד השקעות הון

ברצוננו לעדכנכם בדבר פרסומו של חוזר רשות המסים[1], הדן בדגשים לעניין הפרדה או איחוד מפעלים לצורך קבלת הטבות מכוח החוק לעידוד השקעות הון[2].

להלן עיקרי חוזר רשות המסים:

היות וההטבות ניתנות "למפעל" (ולא באופן גורף לכלל הכנסות התאגיד), כאשר תאגיד מחזיק בבעלותו מספר מפעלים נפרדים או מפעל אחד הפועל במספר מגזרי פעילות – יש לזהות מבעוד מועד מהו "המפעל התעשייתי" או "מגזר הפעילות" הזכאי להטבות. לאחר קביעה וזיהוי של המפעלים והמגזרים, שבבעלות התאגיד (אחד או יותר), יש לבחון את התקיימות התנאים הקבועים בחוק לצורך קבלת הטבות המס, תוך ייחוס ההכנסות וההוצאות עבור כל מפעל או מגזר פעילות בנפרד.

מהו "מפעל תעשייתי"?

"מפעל תעשייתי" – מפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית, כולל ייצור ופיתוח מוצרי תוכנה ומחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ, ובלבד שניתן על כך אישור מאת ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי.

פעילות המפעל תיבחן על פי שרשרת הערך שלו על כל שלביה, החל משלב המחקר והפיתוח ועד לשלב הייצור הסופי של המוצר. לעתים מדובר במוצרים לא מוחשיים, כך ששלב הייצור בא לידי ביטוי לרוב בעדכונים, התאמות והמשך תהליך הפיתוח של המוצר הלא מוחשי. בהתאם לכך, המפעל התעשייתי (להבדיל מהתאגיד עצמו) הוא המקום בו מתבצע תהליך הפיתוח והיצור של המוצר לרבות מוצרים לא מוחשיים.

מבחנים המצביעים על מפעלים נפרדים

המוצרים המיוצרים במפעלי החברה שונים באופן מהותי זה מזה.

כאשר מדובר במפעלים העוסקים בפיתוח תוכנה או בייצור מוצרים בעלי אופי טכנולוגי – יש לבחון האם:

• יש הבדל טכנולוגי והשוני גם על התוכנות וגם על המוצרים, בכל מפעל;
• הטכנולוגיות בהן משתמשים במסגרת תהליך הפיתוח והייצור בכל אחד ממפעליה של החברה שונות באופן מהותי זו מזו;
• חומרי הגלם העיקריים בהם משתמשים בתהליך הפיתוח והייצור שונים בכל מפעל;
• המיקום של המפעלים שונה. לעניין זה, מיקום שונה יכול ויהיה גם במסגרת אותו מבנה, אך ניתן לזהות הפרדה במתחמים המשמשים כל מפעל (קומה נפרדת, אולמות ייצור נפרדים וכדומה);
• ישנו שוני בלקוחות ובספקים של המפעלים של החברה;
• העובדים המועסקים בכל מפעל הם עובדים שונים בעלי מיומנויות שונות, ואין תחלופת עובדים בין המפעלים;
• קיים מטה ניהולי נפרד לכל מפעל;
• החברה שומרת על הנהלת חשבונות נפרדת לכל אחד ממפעליה;
• המפעלים אינם מהווים "מפעלים תעשייתיים בני קו ייצור אחד" (מפעלים כאמור, מהווים למעשה שרשרת ערך אחת אשר לא ניתן לראות בכל אחד מחלקיה כמפעל נפרד);
• אופן הדיווחים של החברה לרשויות השונות במסגרת הדוחות הכספיים שלה או דיווחים אחרים בהם החברה מחויבת וכפי שהוגשו בזמן אמת.

חזקה הניתנת לסתירה

קיימת חזקה, שעל מפעל בבעלות תאגיד להיות נפרד ממפעל שבבעלות תאגיד אחר, גם אם הוא צד קשור. חריג למבחן זה הוא מצב שבו מפעל אחד פוצל באופן מלאכותי בין שני תאגידים ללא הפרדה אמיתית של המפעלים. במקרה זה הבדיקה תהיה במאוחד.

כאשר לתאגיד יש פעילות ייצורית ופעילות שאינה ייצורית (כגון פעילות מסחרית או פעילות של מתן שירות בנוסף לפעילות הייצורית) ושתי הפעילויות קשורות ושלובות אחת עם השנייה – לא תתאפשר הפרדה לשני מגזרים נפרדים, אלא אם תתבצע הפרדה תאגידית מלאה.

מנגנון ביזור לפעילות בישראל

כאשר מפעל פועל באזורי פיתוח שונים, הכנסותיו תיוחסנה לאזורים השונים באמצעות מנגנון ביזור. יש ליישם את מנגנון הביזור על המפעל כולו, בין אם הוא פועל ביותר מאתר אחד ובין אם הוא פועל באמצעות קבלני משנה. ככל ועולה ממבחני המפעל, כי בתאגידישנם מספר מפעלים, יש ליישם את מנגנון הביזור לכל מפעל בפני עצמו.

שינוי מודל עסקי

שינוי מודל עסקי הינו שינוי באופן בו התאגיד מניב את ההכנסותיו. בחלק מהמקרים שינוי מודל עסקי נעשה בקבוצת תאגידים המסדירים מחדש את היחסים המסחריים או הפיננסיים בקבוצה לעומת המצב הקודם. (לדוגמה, תאגידים בעלי נכס בלתי מוחשי הופכים להיות מרכז פיתוח של תאגידים אחרים בקבוצה, ללא מכירת הנכס הבלתי מוחשי שבבעלותם, כך שהוא עדיין מניב הכנסות לתאגיד).

לאחר שינוי המודל העסקי – לתאגיד שתי פעילויות:

• מתן זכות שימוש בגין הנכס הבלתי מוחשי שקיים בחברה טרם השינוי, שלא ממשיכים בפיתוחו (להלן מפעל 1).
• מתן שירותי מחקר ופיתוח על פיתוח נכס בלתי מוחשי חדש כמרכז פיתוח עבור הקבוצה (להלן מפעל 2).

במידה וההכנסות נובעות משני מפעלים נפרדים, כל מפעל צריך לעמוד בהגדרת "מפעל תעשייתי" לקבלת הטבות מכוח החוק.

בדבר פרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל לבנת, בטלפון 052-3632125,   

eyal@mbtcpa.co.il

[1] חוזר מס הכנסה מספר 3/2019.

[2] החוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959.