ברצוננו לעדכנכם, כי מנוסח חוק ההסדרים, כפי שיובא לאישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, פוצלו הצעת החוק להטלת מס רכוש על קרקעות פנויות וההצעה לרפורמה במשק החלב והן יובאו להצבעה נפרדת במסגרת הליך חקיקה רגיל.
הצפי הינו, שפיצול נושאים אלו מחוק ההסדרים, יפחית באופן משמעותי את הסיכוי לאישורם.
פיצול הטלת מס רכוש על מגרשים ריקים מחוק ההסדרים
בהצעת החוק הוצע להטיל מס רכוש על קרקע לא מפותחת לרבות על קרקע חקלאית ששוויה מעל ל60,000 ש"ח לדונם, וזאת בשיעור של 1.5% משוויה ולהחיל את המס גם על קרקע המהווה מלאי עסקי.
נזכיר, שהצעת החוק לא כללה החרגה מפורשת לקרקע יישובית בקיבוצים ובמושבים, אף כי בדיון, שהתנהל בוועדת הכספים, נתן שר האוצר הצהרה לפרוטוקול, כי המס לא יוטל על קרקע חקלאית.
פיצול רפורמת החלב מחוק ההסדרים
בהצעת החוק הוצע לפתוח את משק החלב הישראלי לתחרות, ובכלל זה ביטול מכסות ייצור, הורדת מכסים על ייבוא מוצרי חלב ומעבר לשוק חופשי.
הצעה זו הביאה ללחץ ציבורי רחב בעקבות החשש לחיסול מאות רפתות בפריפריה, פגיעה בביטחון המזון ועליית מחירים בעקבות תלות בייבוא.
צפוי כי הרחבת מדרגות המס תבוטל
לאור האמור ובהיעדר מקורות תקציביים, צפוי כי תבוטל ההצעה להרחבת מדרגות המס, אשר לדעתנו היא מהלך הוגן, מתבקש ואף מעודד צמיחה כלכלית.
הליך חקיקה זה מחדד שני לקחים מרכזיים לעתיד:
הראשון – החשיבות של גופים ייצוגיים חזקים ומתואמים
המאבק הנוכחי הוכיח עד כמה חיוני קיומם של גופים המרכזים ידע מקצועי, יכולות פוליטיות וארגוניות – ומסוגלים לרכז מאמץ, לנתח את ההשלכות הכלכליות והמשפטיות של מהלכי הממשלה ולפעול באופן מתואם מול מקבלי ההחלטות.
ללא ריכוז כזה של ידע וכוח פעולה, קשה יהיה להתמודד עם יוזמות המגיעות ממערכת ממשלתית גדולה ומאורגנת.
השני – החשיבות של פעולה משותפת של כלל המגזר
כאשר הקיבוצים והחקלאים פועלים יחד – גם אם לעיתים הדבר מחייב ויתור נקודתי או קצר טווח של חלק מהשחקנים – התוצאה הכוללת, כמעט תמיד, טובה יותר לכולם. הכוח של הקבוצה נובע מהיכולת להציג עמדה אחידה ולפעול כגוש אחד. הפיצול, לעומת זאת, מחליש את כולם.